אל תוך ספר יצירה
תוכנו של ספר יצירה שונה מאוד מכל יצירה יהודית שקדמה לו, הן בסגנונו והן בהשקפת המציאות שלו. זוהי יצירה פילוסופית-רוחנית, הרואה את האל בראש ובראשונה כיוצר. הברית אשר כרת אלוהים עִם עם-ישראל מנכיחה את הקשר המהותי בין האל היוצר לאדם הנברא, ומעניקה לאדם ייעוד בחייו. ספר יצירה פונה לקוראיו ומבקש מהם לחקור, להכיר ולהבין את מערך כוחות המציאות. הוא קורא להם לפעול, להתאמץ, וליצור בעצמם. דרך יצירה אנושית זו, האדם מבטא את קרבתו העמוקה ביותר לאלוהיו. דרכה, האדם זוכה להכיר אותו.
נקרא את המשפט הפותח את ספר יצירה:
"
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יהוה צְבָאוֹת אֶת עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים בְּסֶפֶר וּסְפַר וְסִפֻּר
אם כן,מוצגים לפנינו שלושה ספרים, המורכבים משלושים ושתים נתיבות, בהם נברא העולם. ספר יצירה ממשיך ומסביר בפסקאותיו הבאות כי שני הספרים הראשונים הם ספר האותיות וספר המספרים. ואילו הספר השלישי, הוא ה"סיפור", לא מתואר באופן מוהבק וברור. הקורא יכול לייחס לספר שלישי זה מספר משמעויות. לדוגמא: המארג בו שלובים שני הספרים הראשונים ; יצירת האדם המתחדשת בכל יום ושעה בעולם הזה ; ואף אולי ספר יצירה עצמו, המספר את סיפור הבריאה ומבקש לתת לקוראיו את היכולת להבינו ואולי אף להמשיך ולספרו בעצמם.
מתוך ספר יצירה: יצירת האותיות
העיסוק במהותן של השפה, המילים, והאותיות, והכח היוצר העצום הגלום בהן, הוא מהנושאים המרכזיים בספר יצירה. הקטע הבא מתאר את תהליך היצירה של האותיות והמילים עצמן ע"י האל. בשפה ציורית ותמציתית, מתואר התהליך שלב אחר שלב כך שניתן ממש להרגיש את העוצמה והקדושה הטמונים בו.
"
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת
קְבוּעוֹת בְּגַלְגַּל
חֹזֵר גַלְגַּל פָּנִים וְאָחוֹר
סִימָן לְדָבָר
אֵין בְּטוֹבָה לְמַעְלָה מֵעֹנֶג
וְאֵין בְּרָעָה לְמַטָּה מִנֶּגַע
עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת
חֲקָקָן
חֲצָבָן
צְרָפָן
שְׁקָלָן וַהֲמִירָן
כֵּיצַד שְׁקָלָן וַהֲמִירָן
אָלֶף עִם כֻּלָּן וְכֻלָּן עִם אָלֶף
בֵּית עִם כֻּלָּן וְכֻלָּן עִם בֵּית
וְכֻלָּן חוֹזְרוֹת חֲלִילָה
נִמְצְאוּ יוֹצְאוֹת בְּמָאתַיִם וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד שְׁעָרִים
וְנִמְצָא כָּל־הַדִּבּוּר וְכָל־הַיְצוּר יוֹצֵא בְּשֵׁם מֵהֶם
וְנִמְצָא כָל־הַיְצוּר יוֹצֵא בְּשֵׁם אֶחָד
יָצַר מִתּוֹהוּ מַמָּשׁ
וְעָשָׂה אֶת שֶאֵינוֹ יֶשְנוֹ
וְחָצַב עַמּוּדִים גְּדוֹלִים מְאֲוִיר שֶׁאֵינוֹ נִתְּפַס
התפיסה כי העולם נברא בדיבור היא אכן תפיסת יסוד ביהדות, כאשר בסיפור בראשית מתואר תהליך הבריאה על ידי פעולת "ויאמר" מצד האל. כך גם בחיים האנושיים, אנו חושבים, מתקשרים, ויוצרים-מציאות על ידי המילים. ספר יצירה תופס את הדיבור ככח יוצר של "יש מאַין", וכיסוד העומד בבסיס יצירת העונג והנגע, הטוב והרע בעולם. בראייה זו, אבני הבנין המרכיבות את היקום, ואלו המרכיבות את התפיסה והפעולה האנושית - חד-הן.
מתוך ספר יצירה: מימדי המציאות
ספר יצירה עוסק רבות בקטגוריות של עולם, שנה, נפש - כלומר מימדי המרחב והזמן, ומימד המודעות והנפש האישית.
הקטע הבא עוסק ביחסים השוררים בין מימדים אלה:
"
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן
וְשִׁבְעָה כֹּבְשִׁים וְצִבְאוֹתֵיהֶן
וּשְׁנֵים עָשָׂר גְבוּלֵי אֻכְלוּסִין
וְרַאֲיָה לַדָבָר עֵדִים נֶאֱמָנִים
עוֹלָם שָׁנָה וָנֶפֶש
חִיצָה אֶת הַעֵדִים
וְהַעֲמִידָן אֶחָד אֶחָד לְבַדּוֹ
עוֹלָם לְבַדּוֹ,
שָׁנָה לְבַדָּה,
נֶפֶשׁ לְבַדָּה.
חֹק עֲשָׂרָה שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעָה וּשְׁנֵים עָשָׂר
פְקוּדִין בְּתָּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב.
תָּלִי בְּעוֹלָם כְּמֶלֶךְ עַל־כִּסְאוֹ
גַלְגַּל בְּשָׁנָה כְּמֶלֶךְ בִּמְדִינָה
לֵב בְּנֶפֶשׁ כְּמֶלֶךְ בְּמִלְחָמָה
עָשָׂאן כְּמִין מְרִיבָה
וְעֲרָכָן כְּמִין מִלְחָמָה
גַּם אֶת־זֶה לְעֻמַּת־זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים
שְׁלֹשָׁה אֶחָד אֶחָד לְבַדּוֹ
עוֹמֵד שִׁבְעָה
שְׁלֹשָׁה חָלוּקִין עַל שְׁלֹשָׁה
וְאֶחָד חוֹק מַכְרִיעַ בֵּינֽתַיִים
שְׁנֵים עָשָׂר עוֹמְדִין בְּמִלְחָמָה
שְׁלֹשָׁה אוֹיְבִים
וּשְׁלֹשָׁה אוֹהֲבִים
שְׁלֹשָׁה מְחַיִּים
וּשְׁלֹשָׁה מְמִיתִים
וְכוּלָּן אָדוּקִין זֶה בְּזֶה
תוך שימוש במספרים טיפולוגיים (3,7,10,12) כמייצגים סמליים של ריבוי הקיים במציאות העולם, מכניס אותנו ספר יצירה אל תוך מערכת מורכבת העומדת תחת מתח וניגודיות. אפילו לאחר קריאת הקטע מספר פעמים, אנחנו נשארים בתחושה של חוסר יכולת לתפוס לחלוטין את טיבו של מערך כוחות זה. נראה שלפי התפיסה המוצגת, מערך הכוחות המנוגדים עומד כחלק יסודי של טבע המציאות. כוחות אלה "אדוקין זה בזה" אולי ללא יכולת הפרד , ונראה שדווקא הידוק זה של הניגודים הוא זה שמחזיק את המציאות בקיומה.